המלחמה בעבודה זרה בדור הראשון של בית חשמונאי

המלחמה בעבודה זרה בדור הראשון של בית חשמונאי אריה כשר כידוע אסרה התורה באיסור מוחלט לכרות ברית עם עמי כנען או להתחתן עמם, ואף ציוותה על החרמתם, הכחדתם או גירושם, וכן הזהירה שלא לדבוק במנהגיהם הפסולים ולא להיגרר אחר תועבותיהם ושיקוציהם.1 על יסוד החוקים האלה ובהשראתם פעלו גם עזרא ונחמיה, מנהיגי האומה היהודית בתקופת שלטון פרס. ואמנם המעיין בספר עזרא )פרקים ט-יב( יגלה שההחלטה לגרש את הנשים הנוכריות נתגבשה על יסוד מדרש הלכה קדום לפסוקי ספר ויקרא )יח, כד-כח? כ, כג-כה הקובע כי ירושת הארץ וגאולתה תלויות בהיבדלות מהנוכרים ומתועבותיהם. על יסוד ממצאי המחקר בשנים האחרונות אפשר להוכיח שהערים ההלניסטיות בארץ-ישראל נחשבו בעיני היהודים לערי כנען ופלשת, שחובה לעקרן מנוף הארץ בשל תועבותיהן ופולחניהן, ולפיכך פעלו החשמונאים בהשראה מקראית מובהקת. לא בכדי הופרחו בימיהם סיסמאות מתאימות, ולהט המלחמה באלילות יקד באש מקראית קדומה, כאילו לא היה פער דורות. נדמה כאילו לא נתחלפו האויבים וכמו לא השתנו ייעודיו ומטרותיו של המאבק הישן בין עם ישראל ליושבי הארץ הכנענים והפלשתים. לשון אחר: לפי האידיאולוגיה הקנאית היהודית ...  אל הספר
מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי