ראשית ההתפשטות היהודית מחוץ לרובע חוסר הדירות ברובע היהודי והגידול הרב באוכלוסייתו הביאו להתפשטות היישוב היהודי לאזורים אחרים בעיר העתיקה . על כך מספר לונץ : 'בעשור השני של המאה הזאתנתר"י-תר"ך , כלומר , שנות ה 50 של המאה ה 9 ו , [ באשר רבו העולים מארץ רוסיה ופולין שנה שנה להתאחז בארץ הקודש , והרחובות האחדים אשר בתוך הרובע הזה לא יכלו עור לשאת את כל הבאים , הרהיבו אחדים מהאשכנזים עוז בנפשם להעתיק את מעונם מרחובות הרובע הזה , לצפון רובע היהודים , לרחובות אשר משמאל לשוק הירק . הרחובות האלה נקראים עד היום בפי אחינו שוק חברון , על כי הראשונים מהמתיישבים בהם היו ילידי חברון . וכה העתיקו את עצמם מעט מעט , לרגל ריבוי העולים לצפון העיר , עד לפני שער שכם' . ועל סוף שנות ה 60 הוא מספר ' .- היהודים ישבו בהרובע שלהם , שכבר התחיל להשתרע על פני רחוב חברון והלאה ער מעבר השני של השאריע , ששם החזיק הגביר ר' פישל לאפין בחצר גדולה בעלת בתים רבים ויכונן בה גם בית מררש — וזה היה התחום האחרון של מושב היהודים . רק שניים שלושה יהודים , שהיו נתיני ממשלות אחרות , הרהיבו עוז בנפשם להתיישב ברובע באב חאטע , מפני...
אל הספר