ישיבה 'עץ־חיים'

ישיבה 'עץ חיים' אחת הישיבות החשובות ביותר בעיר העתיקה היתה ישיבת 'עץ חיים' ( על ראשיתה ראה עמי . ( 347 מלאכי , המסכם את תולדותיה , קובע בי לא ברור מתי בדיוק נוסרה . לפי טוקציינסקי הקימוה ב , 1850 אחרי החלטה בווילנא , כסניף של 'תלמוד תורה' שנוסד מספר שנים קודם . ה'תלמור תורה' לא עלה יפה ולכן אורגן מחדש ב . 1855 עלייתו ופריחתו של המוסד החלו ב , 1858 עם מסירתו לירי ר' שאול בנימין הכהן , שגאל את הבתים ב'חורבה' ובנה בניינים חדשים . ב 1862 החלה לפעול הישיבה . קנו חצר , מכרו חלקים ממנה ליהודים בחוץ לארץ וקראו את שמם על הבתים שהקדישו למוסד . שכר הרירה שימש מקור הכנסה לישיבה . היו שם 3 חצרות חריבות שהיה צריך לשפצן , ובנו בהן מספר בתים , בורות ובית מרחץ . ב 877 ו כותב העתון 'יהודה וירושלים' על אורות ישיבת 'עץ חיים : ' 'בתוך נחלת האשכנזים ( הנקרא בשם 'חורבת רבינו יהודה החסיד ( ' שמה יעמדו בתי התלמוד תורה — בנץ נפלא ומפואר , ובו נמצאו ארבעה עשר חדרים רחבי ידים , ורבים מהם המה בתים שניים ושלישיים אשר להם חלונות מרווחים ואויר צח ינשב במו וערך מאה ושבעים נערי בני ישראל ישקדו על דלתותיהם . הנערים...  אל הספר
יד יצחק בן-צבי