הקדמה

הקדמה התופעה המאפיינת אולי יותר מכל את התפתחותה של ירושלים בסוף השלטון העות'מאני היא הגידול המתעצם של הקהילה היהודית בתוכה . בפרק הנוכחי התכוונו להתרכז בהתפתחויות שאירעו בעיר העתיקה בלבד , אך בנושא האובלוסיה לא ראינו אפשרות לנתק בין שני חלקי העיר , ועל כן יסוב הדיון בתת הפרק הנוכחי על כלל האוכלוסיה היהודית בעיר . לעיל כבר עמדנו על הגידול הרב באוכלוסיית הקהילה היהודית בירושלים ב 70 השנים הראשונות של המאה ה 9 ו , מ 2 , 000 נפש בראשית המאה לכדי , 000 וו נפש ב 870 ו , ומהעדה הקטנה ביותר בעיר —פחות מ 20 ° / 0 מכלל האוכלוסיה —לערה הגדולה ביותר —כמחצית מכלל האוכלוסיה , ואף למעלה מזה . כאן נעמוד על המשך תהליך הגידול , שהלך ונתעצם ב 40 השנים האחרונות של השלטון העות'מאני . לשם כך שוב נביא דיווחים ממקורות שונים על גידולה של הקהילה היהודית בעיר בתקופה  אל הספר