תרבות וחינוך משנתרבו בירושלים העולים בעלי השכלה ותרבות כללית , ומשנתהדקו הקשרים עם ארצות אירופה באמצעות העתונות העברית בגולה ובארץ , ניכרה גם כאן השאיפה להשכלה . בעקבותיה נוסדו אגודות , שבצד התפקידים הסוציאליים שהיו , כנראה , תנאי הכרחי לקיומה של אגורה ירושלמית , נטלו על עצמן גם תפקידים תרבותיים , אם להפיץ השכלה ואם למנוע את הפצתה . רובן הוקמו אחרי שנת , 1870 ולכן נייחד להם דברים בחלק השני של חיבורנו . כאן נתרכז רק בראשית תהליך הקמתם של מוסדות חינוך ולימוד מודרניים בירושלים , שהחל כבר לפני . 1870 נראה כי ער לראשית שנות ה 40 לא היו כל מוסדות חינוך מיוחדים בירושלים . הלימודים התנהלו ב'חדרים' ובישיבות , כמקובל אז בכל תפוצות ישראל , והתרכזו בעיקר ב'לימודי קודש 40 ' ב . מעניין לראות ביצר ראה את הדברים חוקר מערבי זר כד"ר טובלר . הוא מתאר את בתי הספר היסודיים ( ה'חדרים ( ' של היהודים כמאר לא מסוררים וכבעלי אופי פרטי מאד . לדבריו יש לספרדים , למשל , מין בית ספר כזה ליד בית הכנסת שלהם , ושם לומדים ילדיהם . אין זאת אומרת כלל שהיהודים חסרי השכלה ואינם יודעים קרוא וכתוב , אדרבה , השכלתם גבוהה והי...
אל הספר