סיכום המסקנה הברורה העולה מהתיאורים הרבים שהבאנו על אורות הכותל היא , שככל שהתרחבה הקהילה היהודית בירושלים , כן גדל מספר המתפללים לידו וגדלה חשיבותו כמוקד הרוחני של יהודי העיר העתיקה . בראשית המאה עדיין היה מספר המתפללים מצומצם והתפילה במקום — חסרת צביון קבוע . במרוצת המאה , ובמיוחד אחרי , 1840 החלה התפילה בכותל מקבלת אופי יותר ויותר קבוע , תחילה בימי ששי ובחגים , ואחר כך בבל ימות השבוע ובכל שעות היום . הרחבה רוצפה והחלו לנסות לשפר את התנאים במקום , ער שהחל לקבל יותר ויותר צורה של בית כנסת . במרוצת המאה ה 19 התחזק מאד מעמדו של הכותל כמוקד לאומי של היישוב היהודי בירושלים , בארץ ישראל ובעולם בולו , ער כי החלו לקיים לידו פגישות ממלכתיות חשובות ותפילות חגיגיות . מהכותל המערבי אנו יכולים לעבור עתה לפרק המשנה הבא העוסק ביהודי העיר העתיקה בתקופה שעד ליציאה אל מחוץ לחומות —הרובע היהודי . מידת הזיקה שבין הכותל והרובע יהוו חלק מנושא דיוננו .
אל הספר