החסידים העדה האשכנזית השניה בגדלה שהחלה מתפתחת בירושלים היא עדת החסידים . מאחר שבתחילה היו הפרושים נציגיה היחידים של היהדות האשכנזית , נצטרפו אף החסידים הראשונים שעלו לירושלים לערה זו , אם כי את ה'חלוקה' שלהם קיבלו מקופת 'כולל החסידים' שבצפת ובטבריה , ומבחינה זו יש לראותם כעדה מיוחדת . " . 84 ילין , זכרונות , עמי . 55 . 10 גת , עמי , 123-122 וראה המקורות שם . ל ג 184 מעריך ג . ' ווילסון ( א , עמי ג ( 459-45 את מספרם ב ס , 10 כולל כמה מבקרים מצפת ומטבריה . לדבריו שם רבם הראשי משה בן אהרון . נראה כי לאחר רעש , 1837 ובמיוחד מאז שנת ת"ר , ( 1840 ) החלה מתגבשת העדה החסידית בירושלים , אך עוד זמן רב נשארה ההגמוניה בידי הפרושים . דעת החסידים לא היתה נוחה מכך , והם החלו להתאונן על קיפוחם ב'חלוקה' ועל השתררותם של פקידי הפרושים . עם זאת המשיכו להיות כפופים לבית הדין הגדול של האשכנזים , שבו היתה יד הפרושים על העליונה עד תן ל"ג . ( 1873 ) רק בשנת תרל"ז ( 1877 ) זכו החסידים ברשיון לשחיטה נפרדת . מנהיגי עדת החסידים היו בני משפחת ב"ק . יתכן שמעמדם המקופח של החסידים היה בין הגורמים לכך , שמקרבם יצאו הל...
אל הספר