העדה האתיופית ומאחזיה ל 1806 מוסר זטצן , כי לאתיופים חלק בחצר הקופטים , וכי הם נראים עניים למרי . במקום אחר הוא מציין , כי המנזר האתיופי , דיר א סולטאן , הנוגע בכנסיית הקבר , הוא אחד המבנים הראויים ביותר לתשומת לב בירושלים . היו שם כ סו נזירים ו 3 נזירות אתיופים בלבר , בולם לבושים לבוש רל . חררי המנזר בנויים סביב חצר מרוצפת,- במרכזה כפה , שתחתיה הקפלה של הצלב הקרוש . לאתיופים קפלה משלהם , קטנה ולא יפה . הממונה עליהם ( superior ) הוא ארם זקן ועתה הוא חולה . האתיופים סובלים מהקור השורר כאן , ומהם שמתו בדרך מסעם מחבש לירושלים , הנמשךשנה . " האתיופים בירושלים נמצאו תחת השפעת כיתות נוצריות אחרות . מבחינת ההשקפה הדתית הם קרובים לשכניהם הקופטים . שטראוס ( 1845 ) מרגיש עוברה זו ומציין , כי הכנסיה האתיופית כפופה לסמכות הפטריארך הקופטי בקהיר . אך בירושלים יש להם מנזר משלהם , ולא חסרים צליינים אתיופים העולים לרגל לירושלים . בגלל המרחק הרב ממולדתם הם שוהים בעיר שנה שלמה . כפי שציינו כבר , השתדלו האתיופים , יחד עם הקופטים , להעזר בארמנים נגד העדה החזקה שבעיר , היוונים האורתודוכסים . עם חדירת הפרו...
אל הספר