שנות ה 40 ועד מלחמת קרים בשנות ה , 40 לאחר חזרת השלטון התורכי לירושלים , המשיך להיות בתוקף האיסור על כניסת זרים להר הבית , ובמיוחד לתוך המסגדים שבו , ורק במקרים מיוחדים זכו אישים וחוקרים לרשיון כניסה . 11 הצייר ברטלט , חברו של קתרווד , ביקר בירושלים ב . 1842 בספרו הוא מוסר פרטים על חדירת ידירו הארכיטקט להר הבית ומסתמך על נתוניו . בין היתר הוא מציין , כי בין כפת הסלע ואל אקצא , מספר בניינים המשמשים קולג'ים לדרווישים , בתי ספר תורכיים ועוד . הוא מספר כי שער הרחמים מקודש למוסלמים , שאף קבעו למוחמד כסא בצידה המזרחי של החומה , בכיוון למכה . גי . ווילסון , שהגיע לעיר ב 1843 ומרבה להסתמך על רובינסון , מצטט את קתרווד בקשר לפרטים הנוגעים להר הבית . רובינסון וווילסון מוסרים בשם קתרווד פרטים רבים על המידות של כפת הסלע , אל אקצא ומבנים נוספים בהר הבית , פרטים שאינם חשובים עור כיום . לעומת זאת נביא כמה תיאורים כיצד הסתכלו הם על האיזור ומה ראו בו בזמנם . בקשר לטורי המדרגות שבהם עולים לרחבת מסגד כיפת הסלע , מציין ג . ' ווילסון אל נכון , כי בראשיהם כניסות מקושתות המתחלקות בך 5 . שערים—בצד המערבי 2...
אל הספר