שפות וחינוך

שפות וחינוך לשפה התורכית לא היה , כנראה , כל מעמד בירושלים . רובינסון ( 1838 ) מציין , כי אחרי 300 שנה של שלטון תורכי בארץ ישראל , לא ניכרה השפעתה של שפה זו . הוא מדגיש , כי ה רוצה לבוא בדברים עם תושבי הארץ , מוסלמים ואחרים , יכול לעשות זאת רק באמצעות הלשון הערבית . ער היכן הגיעה אי יריעת השפה התורכית בארץ ישראל מלמדת העובדה , שמושלי עזה , ירושלים וחברון ב ם 184 לא ידעו כלל לקרוא את צו ( פירמאן ) הפחה , שהיה כתוב תורכית , ונזקקו לשם כך 7 ג . וורברטן , ב , עמי . 38 . 201 לינץי , עמי . 39 . 402-401 טובלר , דפי זכר 1 ן , עמי ,-361-360 פיאר 1 טי , עמי . 40 . 13-10 שרר , עמ . 41 . 188 נוימן , עמי 225 , 217-213 ( בתרגומו של גת , עמי יב . 42 . ( פרומקין , שופט , עמי . 54 . 43 רובינסון , מחקרים מקראיים , א , עמי . 422 למזכיר תורכי . השפה התורכית היתה בשימוש רק בלשכות הפחות , ואילו בשאר משרדי השלטון העות'מאני שימשה השפה הערבית . מבחינה מוסלמית פנימית לא חלה התקדמות תרבותית ניכרת במאה ה . 19 רמת ההשכלה של התושבים הערבים שבעיר , הן המוסלמים והן הנוצרים , היתה , כנראה , נמוכה מאד . רובינסון מעריך...  אל הספר
יד יצחק בן-צבי