העליה לרגל ותהלוכות מוסלמיות השלטונות העות'מאניים והתושבים המוסלמים הגיבו על הפעילות הרבה של הכנסיות הנוצריות והקונסוליות של המעצמות האירופיות שהתפתחה בעיר במאה ה 9 ו . עקב חולשתו לא היה בידי השלטון התורכי לפעול בצורה ישירה נגד הפעילות העניפה של גורמים אלה בעיר , ובמיוחד נגד השתלטותם על המקומות הקדושים ועל השטחים נרחבים בעיר שמחוץ לחומות . תגובת השלטונות העותימאניים היתה אפוא עקיפה . הם טיפחו ועודדו את העליה לרגל למסגדים בהר הבית , כשמטרתם להגביר את זיקת המוסלמים לירושלים . לשם כך עודדו את הנוהג המקובל , שלאחר החג' ( העליה לרגל למכה ולמדינה ) יערוך המוסלם 'זיארה' = ) ביקור ) בירושלים , ובמיוחד פיתחו את חגיגות נבי מוסא , שהתקיימו בימי חג הפסחא הנוצרי . לקראת חגיגות אלו רירבנו התורכים גם את תושבי הכפרים הערביים שבסביבות ירושלים , חברון ושבם לעלות לירושלים דווקא בשעה שנמצאו בה המוני צליינים נוצרים . בפרק הקודם כבר עמדנו על מעמדה הדתי של ירושלים בעיני השלטונות העות'מאניים והעולם המוסלמי בתקופת דיוננו . נוסיף כאן , כי אפשר אמנם לדבר על קיפאון דתי ועל ירידת מעמד הדת בתקופה העות'מאנית , אך ב...
אל הספר