מעמדה של ירושלים בראשית המאה מאות בשנים , מאז תום התקופה הצלבנית , נמצאה ירושלים , כמוה כארץ ישראל כולה , במצב של קפיאה יחסית . תמורות מסוימות חלו בירושלים בתקופה הממלובית — עם בניית שורה ארוכה של : מדרסות' ( יבתי מדרש ( ' ומבנים מוסלמיים חשובים , ובראשית תקופת השלטון העות'מאני במאה ה — 16 עם שיפוצן וקימומן של חומת העיר , על מגדליה השונים , ושל המצודה ' ) מגרל דוד ( ' בידי הסולטאן סולימאן המפואר . ברם , ההקף הכללי של התמורות והשינויים , שחלו בירושלים בכל התקופה העותימאנית , עד לכיבוש המצרי של , 1831 היה מצומצם והתבטא בשיפוץ חלקי של מבני דת , ממשל ומגורים . השפעת השלטון המרכזי בירושלים בכל תקופת השלטון העות'מאני היתה נומינאלית וכמעט שלא הורגשה בעיר . ירושלים היתה נתונה לשרירות לבם ולעריצותם של המושלים המקומיים , הפחות , שקיימו בארץ ישראל ( כבשאר הארצות ) משטר של ניצול , אשר לא זו בלבד שלא העניק ביטחון לחיים ולרכוש מפני האלימות , החמדנות והקפריזיות של החיילים והפקידים , אלא אדרבה , הפך את החקלאות , התעשיה והמסחר לקרבנות חסרי ישע שלהם . עיקר חשיבותה של ירושלים לשלטון העות'מאני היה רתי מו...
אל הספר