בורות מים פרטיים מקור המים החשוב ביותר לתושבי ירושלים במאה ה 19 היו , ללא ספק , בורות המים . את אלה אפשר לחלק בתקופה זו לשני סוגים עיקריים ; בורות פרטיים ליד בל בית ובורות ציבוריים . האחרונים נמצאו באיזור הר הבית , אך גם במקומות אחרים בעיר , ביניהם במספר מנזרים . מקורות המאה ה 19 מוסרים , כי מי השתיה הרגילים של תושבי העיר הם מי הגשמים הנאגרים בבורות שבהם מצויד כל בית . רובינסון ( 1858 ) אומר , כי לכל בית בירושלים יש לפחות בור אחד ; לבית שבו התגורר היו 4 בורות . בדרך כלל הבורות חצובים בסלע ועומקם 20-12 מ . ' על פי רוב יש לבורות פתח עגול ו יש שהחלק העליון בנוי אבן והוא כולל מתלה בשביל הדלי . המים מגיעים לבורות מגגות הבתים בעונת הגשם . ' טובלר ( 1845 ) מציין , כי מי הגשמים שניקוו בבורות טעימים , אפילו לאחר ששהו בבורות כ 5 חודשים . בשהותם בבורות הם מאבדים את טעמי הלוואי שלהם , ואפשר לשתותם מבלי שיהיה אפילו צורך לערבב אותם במים אחרים ( דבר שנעשה על ידי התושבים , אך נראה מיותר לכותב . ( מי הגשמים הנאגרים בבורות המים צריכים להספיק ער לעונת הגשם הבאה והם מקור המים העיקרי של התושבים . כך הוא...
אל הספר