תעשיה ומלאכה

תעשיה ומלאכה התעשיה החשובה ביותר שנתקיימה בירושלים בראשית המאה היתה , כנראה , תעשיית הסבון והשמן . זטצן ( 1806 ) מוסר , כי בעיר 4 בתי חרושת גדולים לסבון . תוצרתם טובה וסוחרים משווקים אותה גם לאזורים מרוחקים . את השמן מפיקים ממטעי הזיתים הרבים שבהרי יהודה ואת הסודה מים המלח . מקור יהודי בשנות ה 20 מספר על בתי החרושת לסבון : 'באן נמצאים בתי חרושת רבים לסבון הנעשה משמן זית , והוא משובח ביותר בגלל ריחו המבושם . המין הטוב קרוי בערבית "אל מסך" ונשלח למצרים ולכל הארצות הסמוכות . יש גם בתי בד רבים ליצירת שמן מתוק הנעשה מזרעים של צמח הקרוי בערבית "סמסם . '" רובינסון ( בשנות ה ( 30 מספר אף הוא , כי בירושלים מצויה תעשיית סבון חשובה , ולדבריו יש בעיר 9 מפעלים כאלה . הוא מעיר , כי מהפסולת של תעשיה זו נוצרו כמה 'תילים' קטנים מצפון לירושלים ) . הוא אומר עוד , כי בעיר מייצרים שמן ב 9 בתי בד . ( אמנם , המפות הראשונות של ירושלים מציינות מצפון לעיר שורה שלימה של תילי פסולת כאלה , ולכך מתייחס , בנראה , התיאור דלקמן : 'מחוץ לעיר , צפ' מע' לה , לא רחוק ממקום הנקרא "קברות המלכים , " עומדים 2 גלי או צבורי ...  אל הספר