סגירת השערים במשך רובה של המאה ה 19 היו שערי העיר נסגרים עם שקיעת השמש ונפתחים מחדש בבוקר — מחשש לחדירת בדווים פורעים בשעות הלילה . מאמצע המאה מצויה ידיעה , בי את מפתחות השערים מביאים מדי לילה אל הפחה . ב 1854 עדיין מוסר אחד הנוסעים , כי שיירות שעמדו להגיע לעיר בשעות הערב או בלילה נדרשו להודיע מראש על מועד בואן , כדי שהשומרים ישאירו את השער פתוח ער לבוא השיירה ; מובן שחויבו בתשלום שכר טרחה ( בקשיש (! לשומרים , ובמקרה שלא עשו כן נאלצו ללון מחוץ לשער . ב 864 ו מציין דיקסון , כי 4 מחמשת שערי העיר ( כולל שער האשפות ) נסגרים על מנעול ובריח עם שקיעת השמש , ורק שער בית לחם , המשמש את הסוחרים והנוסעים הבאים מכיוון חוף הים וממצרים , נשאר פתוח כחצי שעה מאוחר יותר . אז נועל המשמר גם את דלתות השער הזה , ואין נותנים לאף אדוד להכנס העירה עד אור הבוקר . הדרך היחידה לעבור בשער גם בשעות הלילה היא באמצעות תעודה מפחה העיר . לדברי דיקסון מקובל הסדר זה על התושבים המקומיים , אך הנוצרים האירופים צועקים חמס נגדו . רק שוחד יכול לעתים לעזור . מקורות יהודיים מציינים אף הם , כי שערי ירושלים נסגרים בכל לילה עד ...
אל הספר