שערי העיר

שערי העיר הנוסעים שביקרו בעיר בחלקה הראשון של המאה ה 9 ו מספרים , כי בחומת העיר 4 שערים בלבד , הפתוחים ל 4 רוחות השמים . בקשר למבנה השערים הם מציינים , שכל השערים ( לרבות שער הרחמים ) בנויים בתוך מגדלים והמעבר דרכם איננו בקו ישר , אלא בזווית ישרה ( ר ;( בך נמנעת אפשרות של התפרצות ישירה פנימה . לתיאורים המפורטים ביותר זוכה שער יפו , המכונה גם שערבית לחם , או שער חברון ( באב אל חליל , ( ולפעמים גם שער עולי הרגל . זהו השער התוסס והפעיל ביותר וחיצוניותו מרשימה במיוחד —בגלל קירבתו ל'מצורת דוד . ' במחצית הראשונה של המאה היתה סביבת השער עזובה יחסית , ומשמר צבאי היה בודק היטב את הנכנסים לעיר . בשנות ה , 20 למשל , מציין אחר המקורות , כי בשער יפו עמד חייל שדרש 3 פיאסטר לסוס כדמי כניסה לעיר . ל 842 ו מוסר אוולר כי בקרבת שער יפו שב'הר ציון (!) ' יושבים גדודים מיוחדים שתפקידם לשמור על השערים , לפקח על הסדר בעיר , לקבל פני פחה חדש ואורחים חשובים , וכדומה . בשנות ה 50 מציין וורטבט , כי סמוך לשער יפו , בתוך החומות , מצוי בית מכס . מחוץ לשער נמצא שטח המכונה 'מישור יפו' ( הכוונה לשטח רמתי קטן בפינה...  אל הספר