מערך העיר

מערך העיר צורת העיר העתיקה , מערךהשטח הבנוי שלה , חומתה הנוכחית , שעריה , רחובותיה , שווקיה ורבעיה —כל אלה אינם פרי יצירתה של המאה ה , 19 אלא של תקופות חשובות שקדמו לה בהרבה . לפיכך לא נעסוק בחיבורנו זה בהתפתחות מערך השטח הבנוי של העיר , אלא אך ורק במצבו ובתמורות שחלו בו במרוצת המאה ה . 19 במחצית הראשונה של המאה ה 9 ו הצטמצמה ירושלים בתחומי העיר העתיקה בלבד , ששטחה כ 850 דונם , כולל האיזור הנרחב של הר הבית . את צורתה של העיר העתיקה הגדיר צ . ' ווילסון , חוקר עתיקותיה במאה ה , 19 כך : מעוינון בלתי משובלל , שאורך אלכסונו הארוך ( שכיוונו צפון מזרח —דרום מערב ) פחות מ ו מיל ואורך צלעותיו : הצפונית 3 , 930— רגל , המזרחית 2 , 754— רגל , הדרומית 3 , 245— רגל והמערבית 2 , 086— רגל . השטח בתוך החומות כ 209 . 5 אקר . במאה ה , 19 כבתקופות קודמות , נחלקה העיר העתיקה לרבעים ולשכונות שונות , אלא שלא הרי יישובה במאה זו ביישובה בתקופות קודמות . במרוצת הדורות נשתנה הרכב האוכלוסיה בשכונות וברבעים שונים . כך , למשל , ידוע שבתקופה הצלבנית התרכזו היהודים בצפון מזרחה של העיר , ואילו ברובע היהודי ישבו...  אל הספר
יד יצחק בן-צבי