מיפוי העיר

מיפוי העיר את הצער הראשון במיפויה המדעי של ירושלים עשה הרופא וחוקר הטבע הגרמני זיבר ב 8 ו . 18 בביקורו בירושלים עמד על השיבושים הרבים במפות העיר , ולבן החליט לשרטט מפה חדשה , שתהיה מבוססת על נתונים גאוגרפיים וטופוגרפיים מדויקים . לשם כך רשם כ 200 נקודות גאומטריות ולפי חישובים מדויקים סימן במפתו את חומת העיר , את המסגדים השונים , את נחל קדרון ועוד מספר עצמים טופוגרפיים בולטים בעיר . מפת זיבר זכתה לשבחים רבים , שכן היתה פשוטה ומדויקת בהרבה מכל המפות שקדמו לה . עם זאת עדיין נותרו בה שגיאות רבות , במיוחד לגבי מערכת הנחלים שמחוץ לעיר ורחובות שלא צוינו נכונה . זאת ועוד : לא כל המבנים החשובים בעיר מופיעים במפה ולעתים צוינו בה מבנים שלא היו ולא נבראו . נסיונו של זיבר הניע חוקרים נוספים לערוך מדידות נוספות ולקדם את מיפוי העיר . עבודות החלוץ במיפויה של ירושלים נעשו בעשור השני והשלישי של המאה ה 19 בתנאי בטחון קשים . התושבים הערבים לא ראו בעין יפה את החוקרים הזרים , שבאו לחקור את העיר ועסקו במיפויה או בציורה . הנצחת המקומות הקדושים במפות או בתמונות היתה בעיניהם חילול הקורש ותו לא . כך , למשל , ...  אל הספר
יד יצחק בן-צבי