פרק יא : שותפות שברירית מאמצע שנות ה 80 ואילך נפגעה קשות השותפות , עקב הקיצוצים בסעיפים החברתיים בתקציב המדינה , לרבות תקציבי השיקום , ועקב העובדה , שקהילות רבות בתפוצות השלימו את מחויבותן לפרוייקט . התקציבים הקטנים יותר לא הותירו מרחב רב להחלטות . מה גם שבאותה תקופה עזבו כמה מראשי התושבים את הפעילות בשכונות לטובת הפוליטיקה , או קיבלו תפקידים במינהל . הדמוגרפיה של השכונות השתנתה , ובשכונות הראשונות , בחלקן הגדול בא הפרוייקט לקצו . השפעתם של הגורמים הללו גברה בעקבות השינוי במדיניות הממשלה , שחדלה להדגיש את תפקידם של התושבים בפרוייקט , ובעקבות חילופי גברי בכמה רשויות מקומיות . שותפויות רבות היו שבריריות מלכתחילה , ופגיעותן גברה במציאות החדשה . אף על פי כן , בכמה מקומות הצליחו ארגוני התושבים לשמור על השפעתם . נבחן עתה את 14 השכונות שבהן היתה שותפות מלאה של התושבים באמצע שנות ה , 80 ואת ההתפתחויות שנרשמו בהן בשנות ה . 90 עכו מזרח בראשית הדרך גילתה העירייה אדישות , אך כעבור זמן קצר נסחפה בכוח התלהבותו של המנהל , קרלוס לומובסקי . ( 1982-1980 ) גם לפני תחילת הפרוייקט היו התושבים פעילים בוו...
אל הספר