ב.הגישה הקלאסית־תרבותית והכמיהה לשלמות אנושית

ב . הגישה הקלאסית תובותית והכמיהה לשלמות אנושית את שורשיה של ההשקפה ההומניסטית בתרבות המערב מקובל לזהות עם היהדות והיוונות , עם מוסר נביאי ישראל ועם ההוגים , המדענים והאמנים של אתונה . ליהדות המקראית מייחסים תרומה מרכזית לתפיסה ההומניסטית בתחום ערכי המוסר , עם דגש מיוחד על קדושת חיי אדם , שוויון ערך האדם , משפט צדק , עשיית צדקה , סולידריות עם החלשים , וחתירה לשלום עולמי . ביטוי מובהק לרעיונות אלה מצוי בסיפור בריאת האדם - אחד ויחיד - בצלמו ובדמותו של האלוהים , דבר אשר מזכה אותו במעמד מיוחד , ומטיל על כל אחד ואחת חובה לנהוג עם כלל בני האדם בכבוד המיוחד להם הם ראויים . ביטויים בולטים נוספים לרוח הומניסטית במקרא אנו מוצאים בעליונות המוחלטת של "צדקה ומשפט" כאיפיון המזהה של "עם הבחירה ; " באיסור על שפיכת דם אדם ; בדאגה המיוחדת לגר , ליתום ולאלמנה ; בשלילת האפליה ובהקפדה על השוויון בפני החוק , באהבת הבריות ובעשיית צדקה וחסד . למרות תרומה קדומה זו של היהדות בתחום ערכי מוסר הנחשבים בימינו להומניסטיים , המחקר האקדמי שעוסק במורשת החשיבה והחינוך ההומניסטי נוהג לפתוח את הסקירה ההיסטורית מאתונה הקלא...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד