פרק ה / ' נשים ויין ( כתובות דף ס"ד ע"ב - ס"ה ע"א ) שתיית יין נזכרת מאות פעמים בספרות התלמודית , ומכאן שהמנהג לשתות , בעיקר בחגים , בשמחות ובארוחות חגיגיות , היה מקובל בעם ישראל , ואף נקבע בברייתא ש"אין מקדשין אלא על היין , ואין מברכין אלא על היין" ( פסחים דף ק"ז ע"א . ( יחסם של החכמים לשתיית יין בכלל , ללא קשר לארוחות חג , היה אמביוולנטי . מצד אחד הם הכירו בתועלת שבה ואף המליצו עליה . הגמרא בברכות ( דף ל"ה ע"ב ) אומרת : "חמרא אית ביה תרתי , סעיד ומשמח" [ יין יש בו שתי מעלות , סועד ( מזין ) ומשמח , [ והגמרא בבבא בתרא ( דף נ"ח ע"ב , ( ממליצה על היין כרפואה משמם של זקני יהודה , שאמרו כי "בראש כל אסוואן [ רפואה ] אנא חמר [ אני היין ] באתר דלית חמר מתבעו סממנין [ במקום שאין יין מתבקשים סממנים - " [ רש"י : לרפואה ששם מצויים תחלואים . כן מומלץ היין על ידי רב הונא בריה דרב יהושע בבבא בתרא ( דף י"ב ע"ב ) כפותח את הלב : "הרגיל ביין , אפילו לבו אטום כבתולה , יין מפקחו . " מצד שני היו החכמים מודעים לנזקים שגורמת השתייה המופרזת . רב יהודה סיפר למטרוניתא אחת כי לא טעם בפסח יין אלא לקידוש ולהבדלה ול...
אל הספר