מבוא אחת התמורות החברתיות המאפיינות את המאה העשרים היא המאבק לשוויון זכויות האישה . בעולם היהודי והישראלי , ביטויי המחאה של נשים כנגד קיפוח ואפליה עכשויים קשורים למחאה נגד התרבות היהודית הקדומה , הקובעת ומבססת הבחנות חדות בין גברים ובין נשים . ספק הוא אם מחאת הנשים היהודיות והישראליות אמנם גרמה לשינוי במעמדן בחברה , אולם ברור , מעל לכל ספק , שהמחאות הולידו מחקרים רבים בנושא מעמד האישה במקורות היהודיים , מחקרים שנכתבו על ידי נשים וגברים כאחד . עניינו של ספר זה הוא לתהות על עמדותיהם של חכמי המשנה והתלמוד כלפי נשים ונשיות , ואפתח בסקירת עיקרי דבריהם של חוקרים בני ימינו שדנו בנושא מעמד האישה בספרות חז"ל . רוב החוקרים תמימי דעים , שספרות חז"ל כולה היא בעלת אוריינטציה גברית , והיא קובעת הבחנות ברורות בין גברים לבין נשים . לעומת תמימות דעים זו , חלוקים החוקרים בשאלה אם חכמי תקופת המשנה והתלמוד קיפחו את הנשים , או שמא רק הבחינו בין העולם הנשי ובין העולם הגברי , וכן בניתוח הסיבות להבחנות של חז"ל . התשובות לשאלת הקיפוח נעות מאפולוגטיקה מוחלטת , המבוססת על הטענה שהחכמים אימצו וביטאו את ההבדלים וא...
אל הספר