פרק חמישה עשר - עשר

פרק חמישה עשר - עשר על מנת למנוע צפיפות ותקלות הועלו האנשים ברווחי זמן נאותים , המשאיות המשיכו להגיע בזו אחר זו ורק לקראת צהריים נסתיימה העלייה לאונייה , משטרת הנכל בדקה בקפדנות כל נוסע , הבריטים לא חדלו ללחוץ והתעוררו לא מעט בעיות גם עם השוטרים הצרפתים שגילו ביעילות לא - אופיינית אי - התאמות בין התעודות לבין נושאיהן . 168 כל עולה קיבל את מקומו וכן מים ומנת מזון ליום הראשון באונייה , בטקס חגיגי ככל שניתן היה , כשהם לבושים בבגדי החאקי היפים ביותר שלהם , קיבלו יוסי וחבריו את פני העולים . למעפילים הותר להעלות צרור אחד לכל אדם , מתוך השלמה , מי בבכי חרישי מי בזעם רב , נאלצו האנשים להיפטר מחפצים שהיו יקרים להם - כל רכושם עלי - אדמות - בעוד רויזמן , ראש ועד העולים , קורא בתחושה של שליחות עצמית ולאומית בנאום נרגש :'אנו עולים היום על הספינה , היא ספינת מלחמתו של העם היהודי על קיומו , ' מפציצים בריטיים נראו חגים מעל , השלטונות הצרפתיים שינו לפתע טעמם והודיעו כי אין אישור הפלגה , ' פרזידנט וורפילד'שעל סיפונה ארבעת אלפים חמש מאות וחמישה - עשר פליטים ואנשי צוות , עמדה בנמל סט , נתונה לחסדי השלטונו...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד