פרק שמיני אלה קורותיו של איש ושמו יצחק ל', שההיסטוריה אינה מכירה ושחוקרים לא תהו על גורלו , שכן פרטים בתוך ההיסטוריה לא כל - כך מעניינים , איש שעלה ארצה עם יוסי באונייה'כנסת ישראל'ואף אחד משכניו במושב לא ידע למה הוא מגדר את חלקת הירקות הקטנה שלו בגדרות תיל . יצחק , שנקרא גם יאצק , הצליח להימלט ממטהאוזן , איש 77 קטן - קומה , בעל עיניים בהירות , שיער קוצני שהלבין עוד בנעוריו . בנדודיו ביערות קרה לו הרבה והוא אכל מעט , שם מצא אשה כועסת , פרוכת שרופה בתוכה הסתתר מפני הקור , מרגיש שהוא בוגד באביו המת , והאשה , שכבר הספיקה לאבד בן בסלקציה , בהתרסה , במין נקמנות בגורל , באמצע היער , התעברה וילדה לו בת , הילדה נורתה על - ידי פרטיזן פולני ממנו ביקשו עזרה , הם הצליחו לחמוק , אבל האשה מתה מתשישות . יאצק המשיך לנדוד , הגיע לנמל באקאר ביוגוסלביה , עלה על'כנסת ישראל', וסייע ליוסי ( אותו הכיר כאמנון ) בהעמדת הצגת ילדים שכללה שירים ודקלומים ארצישראליים שמעולם לא שמע קודם . הוא שט על אוניית המתים העלובה , נתפס בחיפה על - ידי חיילי הוד מלכותה , וגם מידיהם ספג מכות , ונשלח פצוע לקפריסין . רק כעבור שישה ח...
אל הספר