העלייה לרגל תחת שבט הביקורת דברי היירונימוס מצביעים על הביקורת שעוררו תופעות מסוימות בעלייה לרגל , ובמיוחד מנהגים שנראו כבעלי סממנים פגאניים . העלייה לרגל היתה ביסודה תופעה של תרבות עממית , מונעת על ידי הצורך הבסיסי של המאמין להתקרב אל מושא אמונתו . היא צמחה 'מלמטה' ולפיכך לבשה אופי ספונטאני , וולונטארי . אין זה פלא אפוא שעוררה ביקורת מצד מלומדים , ובעיקר מצד אלה ששאפו להדגיש את אופיה הרוחני והמופשט של האמונה . מן הראוי לציין שהביקורת היתה כרוכה בעצם התופעה עצמה וליוותה אותה מראשיתה . לא פעם ביטאה דווקא את המגמה ה'מתקדמת' יותר בחוגי המאמינים . ואולם , לא רק לתופעות כפולחן קדושים והערצת שרידי קדושה כוונה הביקורת . עצם ההליכה למקומות מרוחקים כדי לחפש בהם מה שאי אפשר , כביכול , למצוא בכל מקום אחר בעולם עורר זעם אצל אינטלקטואלים נוצרים . בעלייה לרגל היתה חבויה ההנחה כי האל נמצא במקום אחד , ירושלים , יותר מאשר באחרים . מלומדים נוצרים , מאוריגנס ועד היירונימוס , התריעו נגד תפיסה לוקאלית זו , שהרי האמונה הנוצרית , שלא כיהודית , איננה קשורה בעם מסוים או במקום מסוים ; היא כללית ואוניברסאלית . "...
אל הספר