פרק שלושה-עשר המימצא האפיגראפי מהתקופה הביזאנטית בנימין איזק מימצא הכתובות מהתקופה הביזאנטית בירושלים עולה בכמותו , כמעט לאין ערוך , על המימצא מסוג זה מהתקופה הרומית המאוחרת . ריבוי זה תואם את שגשוגה וגידולה של העיר בתקופה זו , אם בהשפעת הצליינות הנוצרית ואם בשל התפתחויות חברתיות וכלכליות כלליות יותר ; והוא אף הולם את תפוצתן הרבה יחסית של כתובות ביזאנטיות בכל רחבי ארץ ישראל . לאור הכמות הגדולה הזאת , נוכל רק לתאר באופן כללי , תוך הבאת מספר דוגמאות אופייניות , את המידע העולה מהכתובות . ועוד מן הראוי לציין שהמקורות הספרותיים על ירושלים בתקופה הביזאנטית עשירים הרבה יותר מאשר בתקופה הקודמת . החומר האפיגראפי מהווה תוספת מעניינת ומאלפת למידע המתקבל מן המקורות הספרותיים — בניגוד למצב בתקופה הקודמת , שבה המקורות הספרותיים דלים ביותר והכתובות , מעטות ככל שיהיו ( ראה לעיל , פרק שישי , ( מספקות מידע בעל משמעות רבה יחסית . הקושי הגדול הוא שרוב רובן של הכתובות הביזאנטיות אינן מתוארכות . אין זה מן הנמנע אפוא , שאחדות מן הכתובות הנחשבות ביזאנטיות שייכות למעשה לתקופה קדומה או מאוחרת יותר . ניתן בהחלט ...
אל הספר