ההרכב הדתי של אוכלוסיית ירושלים הביזאנטית

ההרכב הדתי של אוכלוסיית ירושלים הביזאנטית בתקופה הביזאנטית נודעה ירושלים כעיר נוצרית מובהקת . המתח הדתי הרב שנבע מעצם הווייתה כעיר קודש , ומעמדה כמרכז פטריארכיה , הקשו על קיום סובלנות כלפי תרבויות העבר . המקורות והמימצא הארכיאולוגי אינם מספקים ידיעות על שילוב כלשהו של הספרות , הפילוסופיה או האמנות הקלאסית בתרבות הנוצרית המתחדשת של העיר , כפי שאנו מוצאים , למשל , בעזה , בקיסריה ובבית שאן , או בערי פטריארכיה אחרות , כמו אנטיוכיה או קונסטנטינופוליס . עדות יחידה במינה על שמירה ושילוב ערכי המסורת הקלאסית הוא הפסיפס של אורפיאוס , שהתגלה בקפלה מצפון לשער שכם . אך דומה שמקרה זה הוא חריג . הדרשות ל _ קטכוכ 1 נים — המועמדים לטבילה — של קירילוס מירושלים , באמצע המאה הד' לספירה , מעידות על מקורם הדתי של המתנצרים החדשים " . בדרשות אלו מתייחס המחבר לעליונותה של הנצרות על אפסות הפגאניות והיהדות , וראיותיו מופנות הן אל מי שהיו קודם פגאנים והן אל מי שבאו מן היהדות . את היהודים הוא משכנע , למשל , בדוגמאות מקרבן הפסח וטביעת פרעה בים סוף — עניינים שיהודים לשעבר יכולים להבין ולהזדהות עמם יותר מן האחרים . א...  אל הספר