הקהילה הירושלמית הוותיקה שונה היה מצבה של ירושלים ממצבן של רוב ערי הארץ האחרות . בערים אלו המשיכה להתקיים אוכלוסייה ותיקה , ששורשיה עוד בתקופה ההלניסטית והרומית הקדומה ; ואילו בירושלים גרם חורבן העיר בשנת 70 שינוי דראסטי . לאחר דיכוי מרד בר כוכבא , היתה העיר חרבה וריקה מתושבים , וגם היהודים איבדו כל תקווה ריאלית לשוב ולהתיישב בה . הקמת הקולוניה הרומית איליה קפיטולינה על חורבות ירושלים היהודית היתה כרוכה ביישוב מחדש של העיר . יש לשער כי הגרעין המוצק של המתיישבים החדשים היו חיילי הלגיון הרומאי העשירי ויחידות העזר שנקלעו למקום . אין לראות בחיילים תושבי קבע , אבל רבים מהם העבירו שנים ארוכות במקום , ואם הועברו למחנות אחרים באו במקומם אחרים מסוגם . סביר להניח כי לפחות חצי מבין כחמשת אלפים חיילי הלגיון ישבו במחנה שבעיר פנימה , או בפרברי העיר . הדעת נותנת כי רבים מאלה המשיכו לשבת בעיר כווטראנים לאחר שחרורם , במיוחד לאחר שבסוף המאה הב' הותר לחיילים לשאת נשים ולהקים משפחות ( יש להניח כי היתר זה העניק גושפנקא חוקית למצב שהיה קיים בפועל כבר קודם לכן לפחות באופן חלקי . ( על נוכחות החיילים ואנשי יחי...
אל הספר