העלייה לרגל לירושלים לאחר מלחמת בר כוכבא אברת הכנסייה וסופריה , אם הזכירו את האיסור על ישיבת יהודים בירושלים ואם לאו , מסרו בחיבוריהם שהיהודים הורשו לבקר בירושלים רק פעם אחת בשנה , כפי הנראה , בתשעה באב . במקורות התלמודיים הרבים המדברים על העלייה לרגל לירושלים 'כל שעה "' או מוסרים עובדות של ממש על עלייה לרגל של יחידים וקבוצות , אין כל זכר לתשעה באב . תשעה באב היה אל נכון אחד מן הימים שמשכו מספר רב של עולי רגל , שביקשו לבכות על המקדש החרב ; ואילו הספרות הנוצרית , שביקשה להדגיש את שפלותם של היהודים , הפריזה בחומרת האיסור שהוטל על היהודים להתגורר ולבקר בירושלים , תוך הדגשת נוכחות בעיר ביום שנקבע לזכר החורבן . ידיעות על העלייה לרגל לאחר מרד בר כוכבא מגיעות אלינו כבר מימיהם של חכמי אושא , בדור הראשון לאחר המרד . יש מהן שאופיין אגדי , אך אחרות הן ידיעות מדויקות , המשקפות מציאות הלכתית ברורה , או שאלות שבאו לפני חכמים . בתוספתא נדרים ה א שנינו : מעשה באחד שהדיר את אשתו שלא לעלות לירושלם ובאת והתירה _" על נדרו , ושאל את ר' יוסה . אמר לו : אילו הייתה יודע שמבטלת דבריך שלא בפניך מדירה הייתה ? אמ...
אל הספר