ירושלים משנת 70 לסה"נ עד הדריאנוס מצב מקורות המידע על ירושלים לפני המרד ואחריו תואם את הנתונים העומדים לרשותנו על יהודה בכלל . אין פרובינקיה רומית אחרת המוכרת לנו יותר מיהודה עד למרד הגדול . כתבי יוסף בן מתתיהו , עם כל הבעייתיות של תלות במקור זה נתנו בידנו תמונה יחידה במינה , וניתן להשלימה בעזרת הברית החדשה והחומר האפיגראפי , שהוא רב יחסית . ברם , אחרי המרד הפכה יהודה , מבחינה היסטוריוגראפיה , לפרובינקיה ככל הפרובינקיות . גם קיומם של המקורות התלמודיים אינו משנה את התמונה , שכן מקורות אלה כמעט שאינם תורמים לידיעותינו על ירושלים שלאחר החורבן . עם זאת , למצבה של העיר מיד אחרי הכיבוש הרומי נודע עדיין ערך מסוים לכתבי יוסף בן מתתיהו וחשוב לקבוע מה ניתן ללמוד מדבריו . בספר השישי של 'מלחמת היהודים' מתאר יוסף כיצד הרסו הרומאים בשיטתיות את כל חלקי העיר בעת הכיבוש . לדבריו , היתה זו מדיניות מכוונת : 'והוא הרשה לכוחותיו לשרוף ולהחריב את העיר' ( מלחמת , ו . ( 353 , רק החרבת בית המקדש מתוארת כמנוגדת להחלטה מראש שלא להשמיד את הבניין ; וכאן איננו צריכים להאמין ליוסף . באשר לתושבים שנלכדו , מפרט יוסף :...
אל הספר