פתח דבר בתקופה שבין חורבן בית שני 70 ) לספירה ) לבין הכיבוש המוסלמי של העיר 638 ) לספירה ) עברה ירושלים מהלך של קימום וצמיחה , שלווה בתמורות דתיות ותרבותיות רבות חשיבות . ראשית התקופה בחורבנה של העיר היהודית הגדולה , והתבססות חיל מצב רומאי בתחומיה . תקוות היהודים לשוב לירושלים ולקומם את המקדש , שבאה לידי ביטוי במרד בר כוכבא ( 135-132 ) הסתיימה בהרס מוחלט של היישוב היהודי בסביבות ירושלים . על גבי חורבות העיר הקים הדריאנוס קולוניה רומאית שנקראה איליה קפיטולינה . לאחר זמן שבו היהודים וקיימו במקום קהילה קטנה וכמוהם התכנסו לעיר הנוצרים . ירושלים לא שימשה בתקופה זו מרכז יישובי ותרבותי לעם היהודי אלא מוקד לעלייה לרגל ולמשאת נפש והגות . במחצית הראשונה של המאה הרביעית , עם עליית הנצרות כדת הממלכה , חלה תמורה גדולה במצב ירושלים . העיר הפכה מוקד של פעילות נוצרית נמרצת . כנסיית הקבר נתפסה במקדשה של ירושלים החדשה ומשכה רבבות מעריצים ועולים לרגל . העיר התמלאה בכנסיות ובמנזרים , אוכלוסייתה גדלה ותחומיה התרחבו . איליה נותר שמה הרשמי של העיר אבל הכול שבו וקראו לה ירושלים . תושבים מארצות שונות שהשתקעו ב...
אל הספר