א . שנות השלושים והארבעים התחלות של ארגוני נוער קיבוציים במסגרת תנועות הנוער הארצישראליות בשנות השלושים והארבעים החלו ארגוני הנוער הקיבוציים את פעולתם במסגרת התנועות הארצישראליות - אך כ"תנועות למען הנוער '' על פי כל מאפייניהן . הדבר בלט במיוחד בקיבה"א , שם היווה הקן הקיבוצי אחת מפעילויות חברת הנעורים , בנוסף ללימודים ולבילוי הפנאי , כחלק בלתי נפרד מפנימיית המוסד החינוכי , כולל "הילדים מלפני המוסד , חניכי המוסד , ילדי הגולה , חברות הנוער 4 העולה והא"י , הכשרות וגרעינים של התנועה . " כבר אז התגלו קשיים בשילוב חברות הנוער העולה ובשיתוף הפעולה עם המוסד . בקרב מחנכי הקיבה"א התנהל ויכוח : האם יש להפריד בין הקן ליתר פעילויות המוסד ? ומי ידריך - המחנך של הקבוצה , או מדריכים צעירים ? בדיון שהתקיים ב 1935 התנגד שמואל גולן להפרדת הפונקציות : "יש סכנה שתעורער סמכותו החינוכית של המורה , " ועל כן 5 " הקן השומרי צריך להיות מודרך על ידי קבוצת מורים . " בסיכום התנועתי שפירסם ב 1948 חזר גולן על טיעוניו ( גם סגל , שלא התחנך כגולן בתנועת הנוער , דגל באותה גישה ב . ( 1945 בפועל היו בקיבוץ הארצי מדריכים...
אל הספר