פרק י"ב - עיירה יהודית בתקופה הביזנטית התקופה הביזנטית מתחילה עם עלייתה של הנצרות למעמד דת המדינה בימי קונסטנטינוס בשנת . 324 היא נמשכה במאות שנות השלטון הנוצרי בארץ עד לכיבוש הערבי בשנת . 638 מפת הישובים לא נשתנתה בתקופה הביזנטית , אך המצב הכלכלי השתנה לטובה . בתקופה הביזנטית היתה ארץ ישראל לארץ הקודש גם לנוצרים . השלטונות השקיעו כאן הרבה בבניית כנסיות ומנזרים , והיתה תנועה הומה של צליינים למקומות הקדושים . כל שלוש העיירות היהודיות שבאזור : צלמונה , חיפה ושקמונה שכנו על אם הדרך של הצליינים . זוהי אותה דרך עצמה שהאדמיניסטרציה הרומאית סללה עוד קודם לכן . האתר המקודש לאליהו - היה בתחומן . בתקופה הביזנטית ייחסו הנוצרים את המקום הקדוש בכרמל לאליהו ( עפ " י מלכים א , ' פרק י"ח . ( חל שינוי רב משמעות במספר התושבים . מספר האוכלוסים גדל בהתמדה . הארץ היתה מיושבת בצפיפות יותר מאשר אי פעם בהיסטוריה , ואולי אף יותר מאשר כיום ( קשה לאמוד את הדברים בדיוק . ( הכפרים הגדילו את שטחי המזרע והעיירות התפשטו וכבשו שטחים נוספים . במשך כל הזמן נמשכה פעילות ערה של בניה . הבנינים נבנו סמוכים כל כך זה לזה עד ש...
אל הספר