פרק י " א - התבססות ההתישבות היהודית בתקופה הרומאית מכל התקופה הארוכה שבין המאה הראשונה לפני הספירה ועד לתקופת התלמוד במאה הרביעית לספירה שרדו שרידים מועטים בלבד . למרות מיעוטם די בהם כדי להעיד על רציפות הישוב במקום בפרק זמן זה . מן המצודה שהיתה בתל בתקופת האימפריה הרומאית לא נותרו אלא יסודות בלבד , אמנם מרשימים למדי ( שכבה , ( 3 ועוד כמה ממצאים מענינים ( איורים . ( 81 , 80 היא שייכת להיערכות הצבא הרומאי בארץ בזמן מרידות היהודים . מפקדתו הראשית של אספסינוס בזמן מרד היהודים היתה בקיסריה , ומפקדה משנית למלחמה ביהודי הגליל ( בשנים 67-66 לספירה ) הוקמה בעכו . בדרך בין קיסריה לעכו התנהלה בשנים האלה תנועה צבאית ערה , ונראה שהמצודה בשקמונה קשורה באותה פעילות . בזמן מלחמת בר כוכבא 133-131 ) לספירה ) הקים הצבא הרומאי את הבסיס הגדול בלגיון במוצא נחל עירון לעמק יזרעאל מול מגידו . דרך העוברת למרגלות הכרמל חיברה את הבסיס הזה עם חיפה ועל ידי כך נעשה אזור חיפה לנקודת צומת במערך הצבאי הרומאי בארץ . הדרך החדשה יצרה קו תחבורה ישיר מחיפה לעמק יזרעאל ולגליל התחתון היהודי ומשם הלאה לבקעת הירדן ולגולן . בנו...
אל הספר