פרק ד י - המתודה והטכניקה של חפירת התל שטח של 800 מ " ר לערך נחפר בחלקו הדרומי של התל . הוא משתרע לאורך שפתו הדרומית של הרכס וגולש אל המדרון . עבודת החשיפה החלה , כמובן , מהשכבה העליונה , כלומר משכבת ההתישבות האחרונה במקום . ככל שהעמיקה החפירה כן גדל הצורך למדוד , לשרטט , לצלם ואחר כך אף לפרק ולהסיר מבנים עליונים , כגון קירות ורצפות , כדי לחשוף ממצאים מהשכבה שמתחתם שהיא קדומה יותר . השתדלנו ככל האפשר להגיע לכך שכל שרידי המבנים של אותה שכבת התישבות יהיו מגולים יחד בשטח החפור . אבל מסיבות שונות , הקשורות בטכניקה של העבודה , לא תמיד נתאפשר הדבר . בצורה שלמה השגנו זאת למעשה פעם אחת בלבד - בחשיפת העיר מימי שלמה . מירב המאמץ בחפירה הושקע באיתור הרצפות . ברוב המקרים , היו הללו רצפות עפר רגילות - ויש שהעפר אף לא היה כבוש . הרי שהאמצעי היחידי בידנו כדי לקבוע שהחפירה הגיעה לרצפה , היה גילוי כלים שלמים המפוזרים באדמה באותו מפלס . לעיתים יכולנו להסתייע במכתש או בתנור אפיה שנקבעו ברצפה . לענין זה היתה חשיבות מכרעת , כיון שרק לאחר שנקבע מפלס הרצפה ונסתמנו גבולות השטח של השתמרותה , אפשר היה להגדיר כל...
אל הספר