. 5 המאבק בין המפלגה הרוויזיוניסטית לתנועת הפועלים 1933-1929 למעלה משלושים שנה , מאז הקמתה ועד , 1931 הונהגה התנועה הציונית על ידי אישים בולטים שצמיחתם להנהגה היתה קשורה בתרומתם האישית לרעיון ולתנועה . מנהיגים אלו , מהרצל ועד וייצמן , נבחרו לתפקידים בדרך דמוקרטית בקונגרס הציוני , שנציגיו נבחרו על ידי רוכשי "שקל . " רוכש השקל היה בדרך כלל יהודי ממזרח אירופה , בן המעמד הבינוני , שביטא בדרך זו הזדהות ריגשית עם חלום רחוק ונכונות לתמיכה בקומץ אידיאליסטים שהתיישבו בארץ ישראל את נציגיו לקונגרס בחר , על פי רוב , מקרב אלו שהיו פעילים ציוניים בסביבתו בגולה . אלו נתלכדו לגוש שנודע בשם " ציונים כלליים . " הם לא היוו מפלגה מגובשת בעלת מצע אידיאולוגי מסכם אלא ארגון רופף שכונה בחיבה "סתם ציונים" . עד לבחירות לקונגרס הציוני ה י"ז ב , 1931 זכה גוש זה ברוב מכריע בכל הקונגרסים הציוניים והיווה בסיס תמיכה פאסיבי בדרך כלל למנהיגות המובילה של התנועה הציונית . למן 1929 חל שינוי מהותי במבנה הארגוני של התנועה הציונית . סימניו הראשונים צצו בעת משבר העליה הרביעית בארץ ישראל , במחצית השניה של שנות ה . ' 20 נקודת...
אל הספר