שמן זית זך כתית נר החנוכה המקורי , שעליו אנחנו למדים גם מן המקורות וגם מן הממצא הארכיאולוגי , לא היה נר של שעווה או של חלב , כפי שאנחנו מכירים אותו היום . היתה זו פכית של חרס עם פיה , ובה שמן ופתילה . הפתילה דולקת , סופגת את השמן , והבערה נמשכת עד שהשמן כלה . איזה שמן ? כבר אבותינו הכירו כמה וכמה סוגי שמן , אבל השמן הראוי למנורה היה , ככתוב כבר בתורה , שמן זית זך כתית למאור . שמן הזית היה אחד ממקורות הקיום הפיזי של תושבי ארץ ישראל , ותעיד על כך קביעת הזית כאחד משבעת המינים שהארץ נשתבחה בהם . שלושה אבות מזון יש לנו - פחמימות , חלבונים ושומנים , ושמן הזית היה המקור העיקרי לשומנים . כבר בתנאי המזרח הקדום היה הזית מצוי , הפקת השמן ממנו פשוטה , והעיקר המוצר , השמן , המופק במשך חודש או שניים בשנה , ניתן לשמירה ולשימוש במשך כל השנה . אל יקל הדבר בעינינו כשאנחנו מספרים על חיים בתקופה שאין בה בתי קירור וחנויות כלבו שאפשר להיכנס אליהם בכל עת ולקנות בקבוק שמן . מי שמטייל בגליל בחודשים נובמבר דצמבר יוכל לעקוב אחרי כל פרטי הייצור של שמן
אל הספר