יצחק שמיר יצחק שמיר , שירש את מנחם בגין - הרטוריקן הבולט במחקר - לא היה נואם מלהיב , לא בממדים האסתטיים של הרטוריקה ולא בכושר להפעיל אמצעים תחביריים , סמנטיים ופונטיים לשם בניית נאומים משכנעים . שמיר מצטט בספרו , ספק בהשתאות , ספק בגאווה , דברי הערכה שזכה להם בעקבות נאום שנשא , לפיהם ניחן בעוצמה רטורית רבה ( שמיר . ( 119 : 1994 , לעומת זאת , בדברו על כושר הנאום של זאב ז'בוטינסקי , האמין שמיר כי "כשרון הנאום האגדי של המנהיג הרוויזיוניסטי תרם גם הוא להגדלת הפופולריות שלו ) . " שם ( 20 , בהשוותו בין ז'בוטינסקי , שבו ראה את הנואם האולטימטיבי , לבין בגין , שאת יכולתו הרטורית העריך , הוא העלה על נס את הרהיטות הלשונית והכושר הדרמטי של בגין , אך ביקר את המימד הצורני ברטוריקה שלו , ובעיקר את מחוותיו הטקסיות והדגש הרב שהעניק להדר ולפאתוס ( שמיר . ( 2 : 1994 , שמיר התאפיין כמנהיג דעות אידיאולוגי , וייחס חשיבות למסר ולאידיאולוגיה הבאים לידי ביטוי בלוגוס הרטורי , ופחות לאישיות הנואם ולאופן נאומו , היינו לאתוס ולפאתוס ; כדבריו על המועמדים לראשות ממשלה : "האידיאולוגיה תנצח - ולא אישיותו של המועמד ) ....
אל הספר