נאומים במצבי שיגרה ובמצבי לחץ - ניתוח

נאומים במצבי שיגרה ובמצבי לחץ - ניתוח מניתוח 202 נאומים שנשאו דוד בן גוריון , לוי אשכול , גולדה מאיר , יצחק רבץ , מנחם בגין ויצחק שמיר בשנים 1949 1995 מעל במת הכנסת , ואשר נותחו במחקר זה , עולה כי מנהיגים אלה הירבו לשאת נאומים שבלטה בהם רטוריקה אינפורמטיבית ( תרשים . ( 1 בשליש בקירוב מהנאומים במצבי שיגרה ולחץ ביקשו המנהיגים מהטיפוסים השונים להשפיע על המונהגים באמצעות מידע מכוון מן העבר או ההווה , ולשכנעם בכנות מאמציהם לספק את צורכיהם בעתיד . ברבע בקירוב מהנאומים הפעילו המנהיגים השפעה לשם גיוס הציבור לתמיכה ביוזמותיהם המתוכננות . שליש נוסף מהנאומים התאפיינו ביותר רטוריקה אפולוגטית או מרדימה , ובהם ביקשו הנואמים להשפיע על הציבור לא להיכנס לחרדה ; וכמו כן ביקשו לתרץ בפני הציבור פעולות שבוצעו , או לפרוק אחריות למדיניות כושלת או שנויה במחלוקת , שנקשרה בהכרעותיהם . במצבי שיגרה ניכרה מגמה של שימוש ברטוריקה אינפורמטיבית . נאומים אלה היוו כ 33 % > מנאומים שנבחנו , ואילו כ 299 & מהנאומים התאפיינו ברטוריקה מגייסת , דהיינו , ניסיון להשפיע על המונהגים לתמוך במדיניות או בקווי פעולה שהנואם הציג ו...  אל הספר