סיכום מדינת ישראל התברכה בטיפוסי מנהיגות שונים , שניתן לאפיינם על פי ההבחנה המקובלת בין מנהיגים טרנספורמטיביים ( מעצבים ) לסוגיהם ומנהיגים טרנס אקטיכיים ( מתגמלים ) לסוגיהם . שלושה מבין המנהיגים - בן גוריון , בגין ורבין 1992 ) - ( 1995 זכו לבסיסי עוצמה רחבים אף מעבר למבנים מפלגתיים ולמסגרות החברתיות שבראשן עמדו . מקורות עוצמתם של השלושה היו מגוונים : אישיות ואמון ביכולת לממש רעיונות - אצל בן גוריון ; אידיאולוגיה ויכולת להתאימה לנסיבות ולמצבים משתנים - אצל בגין ; ושאיפה לחולל רפורמה ושינוי בסדר העדיפויות הקיים - אצל רבץ , בכהונתו השנייה . בסיסי העוצמה של שאר המנהיגים היו אלה : יוקרה ואמון שניזונו מפעילות לאומית התיישבותית וכלכלית ומיכולת להגיע להסכמות רחבות - אצל אשכול ; יוקרה ואמון שניזונו מפעילות לאומית ביטחונית ודיפלומטית , מיכולת ביצוע וכושר ניתוח - אצל רבין בשנים 1974 ; 1977 שירות ממושך ונאמנות עקבית למפלגה ולאישי מפתח בה , ופעילות ענפה במערכות הממשל - אצל מאיר ; נאמנות עקבית לאידיאולוגיה ופעילות לאומית ביטחונית מאז תקופת היישוב - אצל שמיר . דוד בן גוריון , שהנהיג את היישוב העב...
אל הספר