רטוריקה כאמנות הדיבור - המימד החזותי והמימד השמעי

רטוריקה כאמנות הדיבור - המימד החזותי והמימד השמעי במשמעותה המקורית נקשרה הרטוריקה עם אמנות הנאום , מבנה הנאום ודרכי נשיאת נאומים שמטרתם לשכנע . אריסטו התייחס לרטוריקה כאל "כלי המאפשר לשכנע בכל דבר ודבר" . ( 1 : 2 , 1 Rhetohca , ) סוקרטס הגדיר רטוריקה כ"מילים שבכוחן לשלוט בנפש האדם ( psychagogia ) ולהנהיגו" . ( Kennedy , 1994 : 42 ) בתקופתנו התרחב המושג לאמנות הדיבור , והצטמצם לנאומים שרק אתגר השכנוע נלקח בהם בחשבון , ואילו המבנה והאסתטיות שלהם ודרכי נשיאתם נזנחים . אריסטו הבחין בין אמצעי שכנוע מחוץ לאמנות הדיבור , שהם גלויים , מובנים מאליהם ואינם זקוקים להוכחות , כגון חוקים , עדים , חוזים ושבועות , ( Rhetorica , 1 : 2 , 2 ) לבין אמצעי שכנוע דיבוריים הזקוקים לטיעוני הוכחה , ואלה נחלקים לטיעונים רגשיים ושכליים , ומטרתם לעורר רושם שהטענה הוכחה . ( Rhetorica , I : nrc 1 : 15 , 1-33 ) בספרו השלישי על רטוריקה דן אריסטו באמצעים האמנותיים שמשמשים נואמים בעל פה או בכתב להבעת רעיון או רגש שנועדו לשכנע : ... " אין זה די לדעת מה לומר , כי אם יש לומר זאת בדרך נכונה ( Rhetorica , 111 , 1 , 1 ) " . ה...  אל הספר