אחרית דבר בחיבור זה הצגנו , בשיטת הטיפוס האידיאלי של מאקס ובר , את מכלול הטקסים הסובבים את עניין הלידה , כפי שהם משתקפים בספרות חז"ל . טענו שבאמצעות טיפוס אידיאלי , הבנוי על תקופה היסטורית מוגדרת , ניתן להשוות תופעה חברתית נבדקת לתופעה מקבילה בתקופה אחרת באותה תרבות , או לתופעה מקבילה בתרבות אחרת . אמנם אפשר לטעון שספרות חז"ל מקיפה מאות שנים , כך שבוודאי חלו בה שינויים ניכרים , וכי לכן אין לראותה כמייצגת טיפוס חברתי הומוגני , ומן הראוי לצמצם את תקופת המחקר . על כך יש לומר שני דברים : ראשית , זו חברה מסורתית אשר השינויים שמתחוללים בה הם איטיים מאוד ומוסווים כלא שינויים , כפי שמקובל בחברה מסורתית ; משום כך אפשר לראותה כמייצגת דפוס קבוע , לפחות בעיני חבריה , גם כאשר בטווח הארוך מתגבשות וריאציות . על כן רשאי גם החוקר להתייחס לתקופה , באופן בסיסי , כהומוגנית - למרות הווריאציות - אך את השינויים בתופעה הנחקרת עליו לקשר עם שינויים אחרים שחלו במיבנה החברתי . שנית , החוקר רשאי לגשת אל הטקסט לא מנקודת הזמן שבה הוא התחבר , אלא מנקודת הזמן שבה נערך והגיע לציבור השומעים או הקוראים . הטקסט שיצא מתחת ...
אל הספר