א . המילה - היקפה ומשמעותה מילת בן זכר לשמונה ימים היא מהמצוות הראשונות שנהגו בהם ישראל עוד לפני קבלת התורה . אך בעולם העתיק מילת זכרים לא הייתה תופעה ייחודית לישראל . קשה , עם זאת , לדעת מה היה היקפה המדויק בקרב העמים האחרים . ממצרים מצויה עדות מאמצע האלף השלישי לפני הספירה , על גבי תבליט , המראה תהליך של מילה . ממצרים מצויות עוד עדויות מתמונות ומפסלים של גברים עירומים . מבין החנוטים המצריים חלק נמצאו נימולים וחלק אינם נימולים , ואולי לא הייתה במצרים חובת מילה על הכול , אלא רק על כוהנים . הרודוטוס ( היסטוריה וו , 204 , וראה גם וו ( 37-36 , מספר על המילה אצל המצרים , אצל הסורים ואצל עמי אסיה הקטנה . כן נהגה המילה אצל הערבים , החבשים והפיניקים , אך היוונים והרומאים לא מלו . גם מאיזור התרבות של מסופוטמיה אין עדויות על מילה . גם המקרא מעיד על קיום המילה בקרב עמי הסביבה , כמו בין המצרים , בין יושבי עבר הירדן המזרחי ובין הצידונים ( ירמיהו ט / כד'כה ; יחזקאל ל"א , יח ; שם ל"ב , יט לב . ( הפלישתים מכונים בכינוי גנאי "ערלים" כי לא נהגו למול ( שופטים י"ד , ג ; שם ט"ו , יח ; שמואל א י"ד , ט שמוא...
אל הספר