ג . סיכום בסיפורי המקרא ובמצוות התורה אין שומעים על טקסים שנערכים סמוך ללידה , לא לבנים ולא לבנות , אולי בגלל הסכנה שעדיין קיימת ליולדת ולוולד . לזכרים היו עושים ביום השמיני ברית מילה , שאפשר לראות בה טקס כניסה לחברה , אם כי מהמקרא לא ידוע על טקס פומבי שנערך . ידוע שבגמילת הבן היו עושים חגיגה לקרואים , אבל אין שומעים על טקס מקביל לבנות . למרות הסכנה הכרוכה בלידה , לא ידוע לנו על אמונות בשדים ובמזיקים סביב הלידה , ולא ידוע לנו על מעשים מאגיים להרחקת מזיקים - לא מספרות המקרא ולא מהמקורות הארכיאולוגיים . האשה הייתה יולדת בעזרת מיילדת , כשזו מצויה . הלידה נעשתה על מיתקן העשוי משתי אבני אובניים , או בכריעה , או כשהיולדת נשענת לאחור על ברכי חברתה . את התינוק נהגו לרחוץ ולחטא במלח , והיו מחתלים אותו בתחבושות בד כדי לעצב את גופו . לאחר הלידה הייתה היולדת טמאה שבעה ימים לזכר וארבעה עשר יום לנקבה . אחר כך היו לה שלושים ושלושה ימי טהרה לזכר ושישים ושישה ימים לנקבה . עם סיום התקופה הזו הייתה מקריבה קורבן ומסיימת את תקופת הבידוד ( חוזרת מ"טבע" ל"תרבות , ( " שחלקו הראשון ( השבוע או השבועיים ) הוא בי...
אל הספר