ב . הלידה בספרותחז "ל . 1 מצוות פרו ורבו חכמים התייחסו לשני תחומים חשובים בחיי המשפחה : הולדה וקיום יחסי אישות . אמנם קיום יחסי מין הוא בראש ובראשונה לצורך הולדה , אך לא ראו בחיי המין "רע הכרחי / ' אלא גם מטרה לגיטימית בפני עצמה . במלים אחרות : המטרה הסופית היא ילודה - קיום מצוות "פרו ורבו" - אך אין יחס שלילי כלפי ההנאה שביחסי מין . עם זאת חכמים לא ראו בעין יפה קיום חיי אישות והנאה בלבד ללא כוונה ללדת , וגם אין להפריד , לדעתם , בין יחסי מין לנישואים ; יחסי מין מותרים אך ורק בין בני הזוג הנשואים . חוסר האפשרות להפריד בין חיי מין לרבייה נלמד באופן בולט מדבריו של ר' יהודה בן סימון ( דור רביעי לאמוראי ארץ ישראל , ( שמשקפים את דעות החכמים לדורותיהם : הוא גינה את "אנשי דור המבול שהיו לוקחים אשה אחת לפרייה ורבייה ואחת לתשמיש . זו שהייתה לפרייה ורבייה הייתה יושבת כאלמנה בחייה , וזו שהייתה לתשמיש היה משקה כוס של עיקרים שלא תלד והייתה יושבת אצלו מקושטת כזונה" ( בראשית רבה כג ב , עמ' . ( 222 משמע שאפילו קיים הגבר מצוות פרייה ורבייה עם אשה אחת , אינו רשאי לחלק את נשותיו לכאלה שתפקידן ללדת ולאחרות ...
אל הספר