שקיעת המפלגותוהמדיניות הציבורית דוד נחמיאס ואיתי סנד אנו חיים , כאימרתו הקולעת של ג'ובאני סרטורי , ב"עידן של דמוקרטיה 1 נבוכה . " אץ דוגמא טובה יותר למבוכה זו מאשר האמביוואלנטיות החריפה השוררת ביחסים המיוחדים שבין המפלגות לבין הדמוקרטיה בכלל , ובתפקידיהן המשתנים של המפלגות במדיניות הציבורית בפרט . מספר תיאורטיקנים של המפלגות טענו , כי מפלגות פוליטיות עומדות בסתירה לדמוקרטיה על שום נטיותיהן האוליגרכיות . נטיות אלה משתקפות בתהליכי מדיניות המביאים לתוצאות מדיניות התואמות את ערכי העילית הפוליטית , ולאו דווקא את ערכיו של ציבור הבוחרים . אוםטרוגורסקי ומישלס נמנים עם הטוענים , כי דמוקרטיה אינה יכולה להתממש אלא אם כן המפלגות ישונו מן היסוד או יבוטלו כליל . חוקרים אחרים רואים את המפלגות כרע הכרחי שיש להשלים עמו , משום שחרף פגמיהן הן תורמות לקיום הדמוקרטיה ועשויות להניב תוצאות מדיניות רצויות . כדברי א"א שאטשניידר " .- לא ייתכן לחשוב על דמוקרטיה אלא במונחים של מפלגות פוליטיות . " בישראל הפכה "מדינת המפלגה" בהדרגה לחברה מורכבת יותר , אינדיווידואליסטית , פתוחה ופלורליסטית , ובד בבד התחוללו בה רפורמ...
אל הספר