מוות ראוי או צפוי : גורלן של המפלגות עמנואל גוטמן מראשית ימי המפלגות , ולמרבה הפליאה עור לפני כן , היו מי שהכריזו על מותן . היו מי שביכו על כך והיו מי ששמחו לאירן , ואלה היו מרביתם,- והיו אפילו שקשרו מוות זה בתסריט קטלני בהרבה , כלומר במותה של הפוליטיקה , לא פחות . אחרים דיברו וממשיכים לדבר על תהליכי גסיסה וניוון ; וגירסה המקובלת ביותר , מרוככת , היא "שקיעת המפלגות . " מאליו מובן , שהאסכאטולוגיות הללו מופיעות בדרגות חומרה שונות מאוד . פרט לאותם איסטניסטים - שלדידם מוטב למפלגות שלא היו קמות מלכתחילה , שכן פוליטיקה היא עניין גרוע , תופעה מצערת שיש למזער את נזקיה - פרט להם יש בין ההוגים הפוליטיים וחוקרי המפלגות שני מחנות שיחסם לתופעת המפלגות שונה באופן מובהק . מצד אחד מופיעים הפחיטיביסטימ ( או הפונקציונליסטים , ( שעיקר עניינם הוא התפקיד שעל המפלגות למלא בחברה מודרנית , ולכן כמעט כל מה שעושות המפלגות הוא חיוני , ואי לכך גם כשר . לעומתם אחרים , אולי הרבים מכולם , הלוא הם הפשרנים , הצה"ביים ( צדקני הכרח בל יגונה , ( שעבורם המפלגות הן כורח שאין מנוס מקיומו במשטר חופשי ודמוקרטי . דומה שרוב המא...
אל הספר