ו . פירושה של פרשת שמע המקראית א כבר ציינתי לא אחת את התפקיד שממלא צימרדן של הצהרות אמונה אלו בתפילה היהודית , תפקיד העולה בבירור לא רק מעדי נוסח עתיקים כגון פפירוס נאש או התפילין שנתגלו במערות קומראן , אלא גם מן המשנה העוסקת בשיגרת יום עבודתם של הכוהנים בבית המקדש : אמר להם הממונה : ברכו ברכה אחת . והן ברכו . וקראו : עשרת הדברים , שמע , והיה אם שמוע תשמענו , [ ויאמר . ברכו את העם שלוש ברכות : אמת ויציב , ועבודה , וברכות כהנים . ובשבת מוסיפין ברכה אחת למשמר היוצא . ( משנה , תמיד ה : א ) כפי שעוד נראה , רובו של פרק ו' שבספר דברים מהווה יחידה ספרותית שלמה בעלת אופי הטפתי מובהק למדי . ספר דברים מהווה ברובו המכריע נאום ( וביתר דיוק , סדרה של שלושה נאומים ) שנושא משה בערבות מואב בפני עתידיות עם ישראל לעם העומד , נאום שהוא על סף דברי הכניסה פרידה לא של ^ המנהיג כנען המובטחת ערב מותו לאבותיו והוראות . העמדה זו של הספר כנאום מכתיבה את סגנונו הרטורי האופייני , ופרק ו' מצטיין במיוחד באופיו ההטפתי . אופי זה בא לידי ביטוי ממצה במרכיב העיקרי של פרק זה , הלא הוא הדרשה המשתרעת על פס' . 19-10 אולם דרש...
אל הספר