וחיטה או קמח למאכל אדם . שפע הכתובות מעיד על תפקידה של ערד במערך המינהלי והצבאי , ובמיוחד על מציאותם של אסמים שבהם אוחסנו התבואות . אין ספק כי הבורות הרבים שנמצאו בערד , כמו באתרים רבים בארץ בתקופה הפרסית , שימשו במקורן כממגורות תת קרקעיות לאחסון תבואה . יתכן כי השעורה הנזכרת במרבית הכתובות גודלה באזור , אם נתקיימו בו תנאים אקלימיים שאיפשרו זאת , אך אפשר כמו כן שהאספקה הועברה לאיחסון מאזורים גשומים יותר . לאחר שהממגורות רוקנו מתוכנן הן הפכו לבורות אשפה . בנוסף לערד ובאר שבע נמצאו עדויות לקיומו של ישוב בתקופה הפרסית גם בתל עירא ( שכבה , ( V ולאחרונה נחשף מצד באתר נחל יתיר ( גוברין . / 99 / אתר . ( 205 מצודות נוספות השייכות לתקופה הפרסית זוהו בהר הנגב ( כהן 1986 : 436 . ( 462 המצודות והתעודות מעידים על שיטת מנהל ריכוזית של השלטון הפרסי . שמות האנשים הנזכרים בתעודות מערד הם שמות שמיים , אדומים וערבים , כלומר מן האוכלוסיה המעורבת המקומית של האזור . משילוב העדויות הארכיאולוגיות וההיסטוריות ניתן ללמוד על קיום שיתוף פעולה בין המנהל הפרסי לבין הערבים שעסקו במסחר הבשמים . ( Eph ' ai 1982-. ...
אל הספר