בשלב זה לא בוצרה כל הגבעה אלא נבנתה דק מצודה בשטח מצומצם . אם כה ואם כה נפגעו השרידים הללו קשה עם הקמת העיר המבוצרת במאה השביעית לפני הספירה ( שכבה . ( VI לצורך חישוב השטח המיושב בבקעה אפשר להעריך את גודל הישוב ב 10 דונם , מתוך כלל 25 הדונמים של הגבעה . גם בערוער נמצאו עדויות לקיום הישוב במאה השמינית , בעיקר הממצאים מסילו 62 בשכבה 111 ( בירן וכהן ו 98 ו . ( מאחר שבאתר מצויה שכבה הקודמת מבחינה סטרטיגרפית לשכבה , 111 אין מניעה לתארך את ראשית ההתישבות והקמת הביצורים בערוער למאה השמינית . העיר ששטחה 10 דונם הוקפה בחומה מלאה . בנוסף לכך נתגלו בתים וממגורות גם מחוץ לביצורים , ולפיכך אפשר להעריך את שטחו הכולל של הישוב בערוער ב 15 דונם . למאה השמינית לפני הספירה מיוחסות גם המצודות בקדש ברנע ( כהן ( 1992 ובתל חוליפה . ( Pratko 1985 ) השוואת התכניות של המצודות הללו עם תכנית המצודה בערד מגלה קווי תכנון דומים על אף שוני בפרטים ( איור . ( 78 החומות במצודת ערד וקדש ברנע ( מצודה תיכונה , שמידותיה 40 x 60 מ ( ' היו חומות מלאות . בערד בלטו כלפי חוץ רק מגדלי השער , ואילו בקדש ברנע היו שמונה מגדלים — ב...
אל הספר